פנירי נ' חברת החשמל לישראל בע"מ

פסק דין

1.עניינה של תביעה זו היא שאלת זכאותה של הגב' פנירי פרידה (להלן: "התובעת") לקבלת קצבת שאירים, כמי שטוענת שהייתה ה"ידועה בציבור" של המנוח שמואל אלברט ז"ל (להלן: "המנוח"), וזאת בהתאם לתקנון הקופה המרכזית לקצבה של עובדי חברת החשמל לישראל בע"מ.

2.התובעת טענה כי היא והמנוח חיו חיי שיתוף והתקיימו בהם המבחנים הנדרשים להכיר בה כידועה בציבור של המנוח. התובעת הפנתה לפסק הדין של בית המשפט המחוזי אשר קבע כי הינה ידועתו בציבור של המנוח, כפי שמתנה סעיף 5.35 לתקנון. התובעת אף הוסיפה וטענה כי אין לראות בסיבות לפירוד בתקופה האחרונה לחייו של המנוח כדי עילה שלא להכיר בה כידועה בציבור, שכן קיימות נסיבות אובייקטיביות שבעקבותיהן המנוח עבר להתגורר בבית אחותו.

3.מנגד, הנתבעת טענה כי נטל ההוכחה להכיר בתובעת כידועה בציבור של המנוח הוא על התובעת, אולם התובעת בראיותיה לא הוכיחה כי התקיימו בעניינה מבחנים הנדרשים להכיר בה כידועה בציבור. בנוסף נטען על ידי הנתבעת כי בפועל בני הזוג הפסיקו להתגורר יחדיו בשנת 2008 בצורה מודעת ולא בשל נסיבות אובייקטיביות של כורח המציאות כפי שטענה להן התובעת, ועל כן לא קמה זכאות לתובעת לקצבת שאירים מהנתבעת.

4.המנוח הועסק בחברת החשמל במשך למעלה מ-30 שנה עד למועד פרישתו לגמלאות בשנת 1994. המנוח הלך לעולמו ביום 31/7/2010.

5.בצוואתו של המנוח, אשר נערכה ביום 7/10/08, כשנתיים לפני פטירתו, המנוח כלל לא הזכיר את קיומה של התובעת, ולא הוריש לה דבר לאחר מותו.

6.במקביל לתביעה זו לתשלום קצבת שאירים, התקיים הליך בפני בית המשפט לענייני משפחה באשדוד (ת"ע 21087-01-11), שעניינו התנגדות התובעת לקיום צוואתו של המנוח.

בית המשפט לענייני משפחה בחן האם לתובעת יש מעמד בפני בית המשפט, ובפרט האם התובעת הייתה הידועה בציבור של המנוח טרם פטירתו. בית המשפט לענייני משפחה הגיע למסקנה שהתובעת לא הייתה ידועה בציבור של המנוח טרם פטירתו, ולכן אין לה מעמד להגיש התנגדות למתן צו לקיום צוואתו של המנוח (החלטת בית המשפט לענייני משפחה מיום 22/5/11 צורפה כנספח 4 לתצהיר מר אפשטיין).

7.על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה הגישה התובעת ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע (עמ"ש 20397-07-11). במהלך הדיון בבית המשפט המחוזי בבאר שבע הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין (להלן: "הסכם הפשרה"), לפיו התובעת חוזרת בה מהתנגדותה לצוואת המנוח ומכל טענותיה בקשר לצוואה, ובמקביל תוכרז התובעת בהסכמת הצדדים שם, כידועה בציבור של המנוח עד ליום פטירתו (פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע צורף כנספח 5 לתצהיר מר אפשטיין).

8.התובעת הגישה 7 מסמכים רפואיים אשר לטענתה מתארים מאז חודש 6/07 התדרדרות במצבו הקוגניטיבי והמנטאלי של המנוח, ואשר אליבא דתובעת, מצביעים על כך כי המנוח לא היה מסוגל לגלות ו/או להביע עמדה צלולה ועניינית לגבי יחסיו עם התובעת.

9.מטעם התובעת העידה התובעת בלבד ומטעם הנתבעת העיד מר מנשה אפשטיין – מנהל משאבי אנוש ייצור והולכה דרום.

המסגרת הנורמטיבית

10.במקרה זה בו עלינו לבחון זכאות התובעת לקצבת שאירים מקופת הגמל המרכזית לקצבה של חברת החשמל, עלינו לבחון הן את הוראות התקנון של הקופה המרכזית לקצבה של הנתבעת, ובנוסף משעסקינן בתובעת הטוענת כי הייתה בת זוגו של המנוח, האם היא עומדת במבחנים שנקבעו בפסיקה להכיר בה כידועה בציבור של המנוח הן במהלך כל התקופה ובפרט בשלוש השנים האחרונות טרם פטירתו.

11.בהתאם לסעיף 5.35 לתקנון הקופה המרכזית לקצבה, על מנת שידועה בציבור תהיה זכאית לקצבת שאירים, עליה לקיים שני תנאים מצטברים:

א.עליה לקבל פסק דין המצהיר על היותה ידועה בציבור;

ב.עליה לגור עם הזכאי לקצבת פרישה לפחות 3 שנים לפני פטירתו או שנולד להם ילד.

12.תקנון הקופה המרכזית של הנתבעת הוא בבחינת הסכם בין הפנסיונר לנתבעת, ועל כן על מנת שהנתבעת תכיר בתובעת כזכאית לתשלום קצבה עליה לעמוד בתנאי הוראות התקנון ולענות על הגדרת אלמנת פנסיונר, כמפורט לעיל.

13.ביה"ד הארצי קבע כבר, כי לשם הכרה באישה כ"ידועה בציבור" של פלוני יש צורך בראיות שהזוג ניהל חיים משותפים ביחידה משפחתית -

"השאלה בדבר הכרה באישה כ"ידועה בציבור" כאשתו של פלוני היא עניין שבעובדה אותו יש להוכיח בראיות. לעניין זה יש צורך בראיות כי האישה היתה ידועה בציבור כאשתו של האדם בו מדובר, ושהציבור קיבלו את השניים כבעל ואישה, וכך התייחסו אליהם. יש צורך בראיות שהשניים התכוונו לקשר של תמיד, שיש בו מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, אם כי מסיבה זו או אחרת לא ניתן לאותו קשר ביטוי כמתחייב על פי הדין. השאלה אותה יש לברר במקרים כגון אלו היא האם בקשר שבין השניים היה מסימני ההיכר של קיום יחידה משפחתית, וכפועל יוצא מכך, במקרים המתאימים – האם עקב פטירת המנוח נוצר, לגבי מי שטוענת להיות הידועה בציבור שלו, מחסור כלכלי. יצוין כי גם בהעדר מחסור כלכלי, כגון, כאשר הידועה בציבור היא עצמאית מבחינה כלכלית, היא תחשב כ"אלמנה", אם יוכח קיום החיים המשותפים ביחידה משפחתית".

(ראה לעניין זה – ע"ע 1016/00 טלינסקי ליובוב - קרן הגמלאות המרכזית ואח' [פורסם בנבו] (ניתן ביום 21/6/01); ע"ע 1254/00 דורה שליאקין ואח' - הממונה על תשלום הגמלאות [פורסם בנבו] (ניתן ביום 26/1/03); עב"ל 1169/01 אורה אביטל - המוסד לביטוח לאומי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 10/5/04)).